Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 13a

צַד כָּרֵת לָא פָּרֵיךְ

Traduction

does not refute the inference by citing a common element of karet, as the elements of karet in a sin offering and in a Paschal offering are not parallel.

Rachi non traduit

צד כרת לא פריך. לפי שאינו שוה בשניהם דחטאת אינו ענוש כרת על הבאתו אלא שעל שגגת כרת הוא בא ופסח ענוש כרת על הבאתו:

אָשָׁם נָמֵי לַיְיתֵי

Traduction

The Gemara asks: If so, let it be derived from this inference that a guilt offering is also disqualified if sacrificed not for its sake.

Rachi non traduit

אשם נמי לייתי. לפסול בשלא לשמו מבנין אב כדאמר רבי אליעזר לעיל (זבחים דף י:) דקא''ל רבי יהושע חוזרני חלילה ופרכינן וליהדר דינא ולייתי במה הצד וסליקנא להך אתקפתא משום דאיכא למיפרך מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד כרת. ומשני לבן עזאי אשם מפירכא אחריתא מסלק ליה דלא לייתי בבנין אב דפריך מה להצד השוה שבהן שישנו בצבור פסח קרי ליה קרבן צבור כדאמרן בסדר יומא בפ' הוציאו לו (יומא דף נא.) משום דאתי בכינופיא:

אָשָׁם פָּרֵיךְ מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן בְּצִבּוּר כִּבְיָחִיד

Traduction

The Gemara answers: With regard to a guilt offering, ben Azzai refutes the inference as follows: What is notable about the common element of a sin offering and a Paschal offering? It is notable in that there are communal offerings as well as individual offerings of these types, as well as communal burnt offerings, whereas there is no communal guilt offering.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא צַד כָּרֵת נָמֵי פָּרֵיךְ וּבֶן עַזַּאי גְּמָרָא גְּמִיר לַהּ וְהָא דְּקָאָמַר רַב הוּנָא קַל וָחוֹמֶר לֹא אֲמָרָהּ אֶלָּא לְחַדֵּד בָּהּ תַּלְמִידָיו

Traduction

And if you wish, say instead that actually, ben Azzai also refutes the entire inference, because a sin offering and a Paschal offering uniquely share an element of karet. And the reason ben Azzai maintains that a burnt offering sacrificed not for its sake is disqualified is that he learned it as a tradition. And as for the fact that Rav Huna cites an a fortiori inference, he does not believe it to be the true source for ben Azzai’s halakha; he said it only to sharpen the minds of his students with it, challenging them to refute it.

Rachi non traduit

גמרא גמיר לה. מפי ע''ב זקנים כדתנן:

לחדד תלמידיו. שיקשו לו תשובה עליו א''נ שיתנו לבם להיות חריפין לדרוש קלים וחמורים מאיליהן כבן עזאי:

מַתְנִי' הַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן קִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק שֶׁלֹּא לִשְׁמָן אוֹ לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְלִשְׁמָן פְּסוּלִים

Traduction

MISHNA: With regard to the Paschal offering and the sin offering, where one slaughtered them not for their sake, or where he collected their blood in a vessel, conveyed this blood to the altar, or sprinkled this blood on the altar not for their sake, or where he performed one of these sacrificial rites for their sake and not for their sake, or not for their sake and for their sake, in all these cases the offerings are unfit.

Rachi non traduit

מתני' וקבל והלך וזרק כו'. או או קתני קבל או הלך או זרק:

או לשמו ושלא לשמו. שחישב בעבודה אחת לשמו ושלא לשמו:

כֵּיצַד לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן לְשֵׁם פֶּסַח וּלְשֵׁם שְׁלָמִים שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְלִשְׁמָן לְשֵׁם שְׁלָמִים וּלְשֵׁם פֶּסַח

Traduction

How are these rites performed for their sake and not for their sake? In a case where one slaughtered the Paschal offering for the sake of a Paschal offering and for the sake of a peace offering. How are these rites performed not for their sake and for their sake? In a case where one slaughtered the Paschal offering for the sake of a peace offering and for the sake of a Paschal offering.

שֶׁהַזֶּבַח נִפְסָל בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים בִּשְׁחִיטָה וּבְקִבּוּל וּבְהִילּוּךְ וּבִזְרִיקָה

Traduction

The offering is unfit because a slaughtered offering is disqualified due to prohibited intent in four matters: In the performance of the sacrificial rites of slaughtering the animal, in collecting the blood, in conveying the blood, and in sprinkling the blood.

רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר בְּהִילּוּךְ שֶׁהָיָה אוֹמֵר אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא בִּשְׁחִיטָה וְשֶׁלֹּא בְּקַבָּלָה וְשֶׁלֹּא בִּזְרִיקָה אֲבָל אֶפְשָׁר בְּלֹא הִילּוּךְ שׁוֹחֵט בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ וְזוֹרֵק

Traduction

Rabbi Shimon deems the offering fit if the prohibited intent was during the rite of conveying the blood, as he would say: It is impossible to sacrifice an offering without slaughtering the animal, or without collection of the blood, or without sprinkling the blood, but it is possible to sacrifice an offering without conveying the blood to the altar. How so? If one slaughters the animal alongside the altar and sprinkles the blood, the blood does not need to be conveyed. Therefore, the rite of conveying the blood is not significant enough to cause the offering to be disqualified due to prohibited intent while performing it.

Rachi non traduit

אבל אפשר בלא הילוך. הלכך לא חשיבא למיפסל:

רַבִּי אֶלְיעָזָר אוֹמֵר הַמְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַלֵּךְ מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בִּמְקוֹם שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַלֵּךְ אֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת

Traduction

Rabbi Eliezer says: With regard to one who conveys the blood in a situation where he is required to convey it, prohibited intent while conveying it disqualifies the offering. If he conveys the blood in a situation where he is not required to convey it, prohibited intent while conveying it does not disqualify the offering.

Rachi non traduit

המהלך במקום שהוא צריך להוליך. הולכה זו מחשבה פוסלת בה אם חישב בה שלא לשמה ובגמ' מפרש למילתי' מאי צריך ומאי אין צריך:

גְּמָ' וְקַבָּלָה מִי פָּסְלָה

Traduction

GEMARA: The mishna teaches that a slaughtered offering is disqualified due to prohibited intent while performing four rites, including collection of the blood. The Gemara asks: And does collection of the blood with prohibited intent disqualify the offering?

Rachi non traduit

גמ' והקריבו. דכתיב בעולה ושחט את בן הבקר והקריבו בני אהרן את הדם זו קבלת הדם וללמד שצריך לקבלו בכלי:

וְהָתַנְיָא וְהִקְרִיבוּ זוֹ קַבָּלַת הַדָּם אַתָּה אוֹמֵר קַבָּלַת הַדָּם אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא זְרִיקָה כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְזָרְקוּ הֲרֵי זְרִיקָה אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים וְהִקְרִיבוּ זוֹ קַבָּלַת הַדָּם בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים שֶׁתְּהֵא בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת

Traduction

But isn’t it taught in a baraita: The verse states: ''And the sons of Aaron, the priests, shall present the blood'' (Leviticus 1:5); this is referring to collection of the blood. Do you say it is referring to collection of the blood, or is it referring to only sprinkling the blood? When it states immediately afterward: ''And sprinkle the blood roundabout against the altar,'' sprinkling the blood is thereby stated. If so, how do I realize the meaning of: ''And the sons of Aaron, the priests, shall present''? This is referring to collection of the blood. And the phrase ''the sons of Aaron, the priests'' teaches that collection of the blood must be performed by a fit priest, i.e., one who has no blemish and who was not disqualified due to flawed lineage, and that he must do so while he is wearing priestly service vestments.

Rachi non traduit

אתה אומר כו' או אינו אלא לזריקה. דהא לשון הקרבה למזבח הוא כדכתיב לכהן המקריב אותה וגו' והאי נמי בהקרבה למזבח משתעי דהיינו זריקה אבל קבלה לא צריך [כלי] מאהל מועד ואילך:

כשהוא אומר כו' זו קבלת הדם. כדאשכחן קבלה בעולת סיני (שמות כ''ד:ו') ויקח משה חצי הדם וישם באגנות ואע''ג דהקרבה לשון הולכה היא כדאמרן לעיל (זבחים דף ד.) והקריב הכהן את הכל זו הולכת אברים לכבש הכא כיון דזימנין הולכה ליתיה כלל כמו השוחט בצד המזבח לא כתב לה קרא ואקבלה הוא דאכתביה והיכא דאיצטריכא הולכה נפקא לן דהויא עבודה מדאפקא רחמנא לקבלה בלשון הולכה:

בכהן כשר. לאפוקי חללים ובעלי מומין:

ובכלי שרת. שיהו מלובשים בגדי כהונה דכהנים משמע (הכהנים) בכיהונם (לקמן זבחים דף יח:) והיינו בגדי כהונה וכל היכא דקתני נמי בכהן כשר ובכלי שרת בבגדי כהונה קאמר:

Tossefoth non traduit

אתה אומר זו קבלת הדם כו'. לעיל (זבחים דף ד.) פי' בקונט' דמוקמינן והקריבו בקבלה ולא בהולכה משום דוהקריבו נאמר מיד אחר שחיטה וקבלה היא עבודה ראשונה שאחר שחיטה ולפירושו קשה היכי בעי למימר הכא או אינו אלא זריקה אלא נראה דמוקמי' לה בקבלה או בזריקה לפי שהן עבודות חשובות שאי אפשר לבטלן מה שאין כן בהולכה:

בכהן כשר ובכלי שרת. פירש בקונטרס כלי שרת בגדי כהונה וקשה דהא נפקא לקמן בפרק שני (זבחים דף יז:) מקרא דאין בגדיהם עליהן אין כהונה עליהן והוו להו זרים ואפילו בעבודה דלא מעכבא כפרה ויש לומר דאי לאו גזרה שוה דהכא הוה אמרינן מה שהקפידה תורה אמחוסר בגדים היינו היכא דכתיבי בגדים אבל היכא דלא כתיבי בגדים לא וגבי נתינת אש וסידור איברים לא הוה בעינא בגדים מכהן בכיהונו אלא מדגלי רחמנא גבי קבלה גזרה שוה ילפינן בכל דוכתא דהכהן הוי בכיהונו:

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא מִנַּיִן לְקַבָּלָה שֶׁלֹּא תְּהֵא אֶלָּא בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת נֶאֱמַר כָּאן בְּנֵי אַהֲרֹן וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים הַמְּשֻׁחִים מָה לְהַלָּן בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת אַף כָּאן בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת

Traduction

The baraita continues: Rabbi Akiva said: From where is it derived that collection of the blood may be performed only by a fit priest and while he is wearing service vestments? The expression ''the sons of Aaron'' is stated here in the verse in Leviticus, and it is stated there: ''These are the names of the sons of Aaron, the priests that were anointed, whom he consecrated to minister in the priest’s office'' (Numbers 3:3). Just as there, in the verse in Numbers, it mentions the word ''priests'' with regard to fit priests, i.e., Aaron’s sons, and with regard to priests who were consecrated to serve by being dressed with service vestments (see Exodus 29:30), so too here, the reference is to a fit priest and with regard to one who is wearing service vestments.

Rachi non traduit

אמר רבי עקיבא. ר' עקיבא לא משמע ליה מהכא דאיכא למימר בני אהרן כל שהן והכהנים בכיהונם לא משמע ליה:

מה להלן בכהנים כשרין. הכתוב מדבר דהא אלעזר ואיתמר כתיבי ובכלי שרת נמי הכתוב מדבר דכתיב אשר מלא את ידם והיינו לשון רבוי בגדי כהונה דכתיב (ויקרא כא) ומלא את ידו ללבוש את הבגדים וכתיב נמי ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם למלא בם את ידם (שמות כט):

אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן אֲקַפֵּחַ אֶת בָּנַיי אִם לֹא שָׁמַעְתִּי לְהַבְחִין הֶפְרֵשׁ בֵּין קַבָּלָה לִזְרִיקָה וְאֵין לִי לְפָרֵשׁ

Traduction

Rabbi Tarfon said: I will bury my sons if I did not hear a halakha from my teachers discerning a distinction between collection of and sprinkling the blood, but I cannot explicate the distinction, as I do not remember what it was.

Rachi non traduit

להבחין הפרש כו'. ואתה עושה את הקבלה כשאר עבודות:

ואין לי לפרש. איני יודע לפרש מה הפרש שמעתי ביניהן:

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא אֲנִי אֲפָרֵשׁ קַבָּלָה לֹא עָשָׂה בָּהּ מַחְשָׁבָה כְּמַעֲשֶׂה זְרִיקָה עָשָׂה בָּהּ מַחְשָׁבָה כְּמַעֲשֶׂה קִבְּלוֹ בַּחוּץ אֵינוֹ חַיָּיב כָּרֵת זְרָקוֹ בַּחוּץ עָנוּשׁ כָּרֵת קִבְּלוּהוּ פְּסוּלִין אֵין חַיָּיבִין עָלָיו זְרָקוּהוּ פְּסוּלִין חַיָּיבִין עָלָיו

Traduction

The baraita continues: Rabbi Akiva said: I will explicate: With regard to collection, the Torah does not render intent like action. Collecting the blood with prohibited intent does not disqualify the offering. But with regard to sprinkling, the Torah does render intent like action. Furthermore, if one collected the blood outside the Temple, he is not liable to be punished with karet. But if one sprinkled the blood outside the Temple, he is punished with karet. Moreover, if those who are unfit for the Temple service collected the blood, they are not liable for that action. But if those who are unfit for the Temple service sprinkled the blood, they are liable to receive the penalty of death at the hand of Heaven for that action.

Rachi non traduit

לא עשה בה מחשבה כמעשה. השתא סלקא דעתך הא דקאמר אין מחשבה פוסלת בשבילה אם חישב בה חוץ לזמנו או שלא לשמו אלמא לא פסלה בקבלה:

קבלו בחוץ אינו חייב כרת. דשחיטה היא דכתיב לחיובא [ואל פתח אהל מועד] וזריקה נפקא מדם יחשב לקמן בפרק השוחט (זבחים דף קז.):

קבלו פסולין. זרים ושאר חייבי מיתות כגון שתויי יין והדומין להם:

אין חייבין עליו. מיתה דבעיא עבודה תמה שאין אחריה עבודה בסדר יומא (דף כד.) ובפרק בתרא דהכא (דף קיב:) נמי תנן אין בהם משום זרות ולא משום טומאה ולא משום מחוסר בגדים כו':

אָמַר לוֹ רַבִּי טַרְפוֹן הָעֲבוֹדָה אִם הִטֵּיתָ יָמִין וּשְׂמֹאל אֲנִי שָׁמַעְתִּי וְאֵין לִי לְפָרֵשׁ אַתָּה דּוֹרֵשׁ וּמַסְכִּים לַשְּׁמוּעָה בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לוֹ עֲקִיבָא כָּל הַפּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כְּפוֹרֵשׁ מֵחַיָּיו

Traduction

Rabbi Tarfon said to him excitedly: I take an oath by the Temple service that you have not deviated left or right from what I heard from my teachers. I myself heard them and I cannot explicate what they taught, whereas you teach this halakha on your own in concurrence with the halakha I heard. He said to Rabbi Akiva, using this language: Akiva, anyone who leaves you is like one who leaves his life. In any event, Rabbi Akiva’s statement in the baraita apparently contradicts the mishna with regard to the matter of whether the collection of the blood with prohibited intent disqualifies the offering.

Rachi non traduit

אתה דורש. מאיליך ומסכים למה ששמעתי:

אָמַר רָבָא לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּמַחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל כָּאן בְּמַחְשֶׁבֶת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ

Traduction

Rava said: It is not difficult. The baraita here is referring to intent of piggul, i.e., intent to consume or burn the offering after its appointed time. The mishna there is referring to intent not for the sake of the offering.

Rachi non traduit

מחשבת פיגול. דחוץ לזמנו לא פסלה בקבלה:

דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי שֶׁהַזֶּבַח נִפְסָל וְלָא קָתָנֵי מִתְפַּגֵּל שְׁמַע מִינַּהּ

Traduction

The Gemara adds: The language of the mishna is also precise, as it teaches that a slaughtered offering is disqualified in this manner, and it does not teach that an offering is rendered piggul in this manner. Apparently, the mishna is referring to intent that merely disqualifies the offering without rendering it piggul, one who partakes of which is liable to receive karet. The Gemara concludes: Conclude from the mishna’s language that this interpretation is correct.

Rachi non traduit

דיקא נמי. [דתנא] דמתניתין לא איירי במחשבת פיגול:

Tossefoth non traduit

דיקא נמי דקתני שהזבח נפסל. במסקנא לא חיישינן להאי דיקא דבקבלה נמי איכא פסול פיגול ויש לפרש במסקנא דנקט לשון פסול דאיירי בשלא לשמן דהוי בכל ד' עבודות ומיהו אשכחן דיקא דלא קאי לבסוף גבי כל הנישום דמים באחר (קדושין דף כח:):

וּמַחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל לָא פָּסְלָה בְּקַבָּלָה

Traduction

The Gemara asks: And does intent of piggul during the collection of the blood not disqualify the offering?

Rachi non traduit

מחשבת פיגול. דחוץ לזמנו לא פסלה בקבלה:

ושפיכת שירים לא פסלה בהו מחשבה. דקתני לעיל יכול שאני מרבה אף שפיכת שיריים:

וְהָתַנְיָא יָכוֹל לֹא תְּהֵא מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת אֶלָּא בִּזְרִיקָה בִּלְבָד מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁחִיטָה וְקַבָּלָה תַּלְמוּד לוֹמַר וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו (פִּיגּוּל הוּא) בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לֹא יֵרָצֶה בִּדְבָרִים הַמְּבִיאִין לִידֵי אֲכִילָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר

Traduction

But isn’t it taught in a baraita: One might have thought that intent to consume an offering after its designated time is effective to render the offering piggul only when one has that intent during sprinkling. From where is it derived to include slaughter and collection of the blood in this halakha? The verse states: ''And if any of the flesh of the sacrifice of his peace offerings is at all eaten on the third day, it shall not be accepted, neither shall it be imputed to the one who offers it; it shall be an abhorred thing [piggul ]'' (Leviticus 7:18). As derived on 29a, the verse is referring to performance of the sacrificial rites with intent to consume the offering after its designated time. The phrase ''is at all eaten'' teaches that the verse speaks of matters that lead to consumption, i.e., those sacrificial rites that enable consumption of the offering, including slaughter of the animal and collecting the blood.

Rachi non traduit

אלא בזריקה. במחשב בשעת זריקה ע''מ לאכול מזבחו ביום השלישי כדכתיב בקרא דמחשבת פיגול המקריב אותו לא יחשב ילפינן מיניה בפ''ב (לקמן זבחים כט.) במחשב בשעת הקרבה לאכול מזבחו ביום השלישי הכתוב מדבר [והקרבה] היינו זריקה:

בדברים המביאים. את הקרבן לידי היתר אכילה הכתוב מדבר:

יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף שְׁפִיכַת שִׁירַיִים וְהַקְטָרַת אֵימוּרִין

Traduction

The baraita continues: One might have thought that I should include even the pouring of the remainder of the blood on the base of the altar, after its sprinkling, and the burning of the sacrificial portions on the altar.

Rachi non traduit

אף שפיכת שירים. אם שפך שירי הדם ליסוד על מנת לאכול בשר חוץ לזמנו או אם הקטיר אימורין במחשבה זו:

תַּלְמוּד לוֹמַר בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לֹא יֵרָצֶה הַמַּקְרִיב אוֹתוֹ לֹא יֵחָשֵׁב זְרִיקָה בַּכְּלָל הָיְתָה וְלָמָּה יָצְתָה לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ לוֹמַר לְךָ מָה זְרִיקָה מְיוּחֶדֶת שֶׁהִיא עֲבוֹדָה (וּמְכַפֶּרֶת) וּמְעַכֶּבֶת כַּפָּרָה אַף כָּל עֲבוֹדָה וּמְעַכֶּבֶת כַּפָּרָה יָצְאוּ שְׁפִיכַת שִׁירַיִים וְהַקְטָרַת אֵימוּרִין שֶׁאֵין מְעַכְּבִין אֶת הַכַּפָּרָה

Traduction

Therefore, the verse states: ''On the third day, it shall not be accepted, neither shall it be imputed to the one who offers it'' (Leviticus 7:18). The phrase ''the one who offers it'' indicates the sprinkling of the blood. Sprinkling was included in the general category of rites that enable consumption. And for what purpose was it singled out? To compare other halakhot to it, i.e., to say to you: Just as sprinkling is unique, as it is a rite and if not performed it prevents atonement, so too, any rite that prevents atonement if not performed is included in the halakha of piggul. Pouring the remainder of the blood and burning the sacrificial portions are therefore excluded, as they do not prevent atonement if not performed. Evidently, intent of piggul applies to the collection of the blood, contrary to Rava’s resolution of the contradiction between the mishna and the baraita.

Rachi non traduit

לא ירצה. היינו זריקה שהיא מרצה:

בכלל היתה. בכלל הדברים המביאין לידי אכילה:

שאין מעכבין. שירים אין מעכבין כדתניא באיזהו מקומן (לקמן זבחים דף נב.) יכול יעכבנו תלמוד לומר ואת כל הדם ישפך נתקו הכתוב ועשאו שירי מצוה כו' הקטרת אימורין לא מעכבין כפרה דכתיב הדם הוא בנפש יכפר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source